לאחר יותר מ-50 שנה מאז נחקק - שינויים מודרניים בחוק הירושה (אפריל 21)

חוק הירושה הקיים חוקק בשנת 1965 . יותר מחצי מאה עברה, והגיעה העת לערוך תיקונים משמעותיים שיתאימו את דיני הירושה למציאות החיים המודרנית של המאה ה-21. הצעת החוק כוללת תיקונים רבים ומהותיים לחוק הירושה במטרה לתת מענה לשינויי העתים. התזכיר מבוסס על מסקנות ועדת טירקל משנת 2006 ועל ניסיון שנצבר במשך השנים באפוטרופוס הכללי ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. התזכיר עובר להערות הציבור (עד 20.04.21) ולאחר מכן יועבר להמשך הליכי החקיקה כאשר כבר היום ברי כי יהיו התנגדויות של מפלגות שונות וכמובן שלצורך משך התהליך תידרש ממשלה מתפקדת.

דוגמאות לשינויים משמעותיים צפויים: 

עריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית
בהצעת החוק קיימת הוראה, הקובעת אופן נוסף לעריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית. ההוראה באה לשנות את המצב הקיים היום, לפיו אם אדם כותב צוואה בכתב ידו, הצוואה יכולה להיות תקפה בכפוף לקיום כללים נוספים אך, כאשר אדם מקליט את עצמו אומר את הוראות צוואתו, היא לא תהיה תקפה מבחינת החוק. בהצעת החוק ניתן יהיה לתת תוקף לצוואה, שבה רואים בהקלטה את פניו של האדם אומר בקולו את דברי צוואתו ויחולו מספר הוראות, שנועדו למנוע זיופים.

ילד שנולד לאחר פטירת המוריש מתרומת זרע 
דוגמא נוספת היא הוספת האפשרות להוריש לילד, אשר נולד מתאי רבייה של הנפטר. כיום, הכשרות לרשת היא רק למי שנולד תוך 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר, שהורתו הייתה בחיי המוריש. מצב זה אינו נותן מענה למקרים שבהם ילד נולד מזרע של נפטר או מביצית של נפטרת, שלפי החוק הקיים לא יהיה זכאי לרשת את הורהו הביולוגי שנפטר. הצעת החוק תאפשר מצב בו ילד כזה כן יוכל לרשת את הוריו הביולוגיים, זאת בהתאם לתנאים שקבועים בתזכיר:  אם הילד נולד בתקופה של 4 שנים מהפטירה, אם המוריש הביע את הסכמתו המפורשת או שבית המשפט אישר לעשות שימוש בזרע המוריש לבקשת בת הזוג במועד הפטירה. 

הגדרת "בן זוג" – על בסיס הכוונה לנהל חיי משפחה קבועים
לפי ההצעה תקום חזקה כי מי שחיים במשק בית משותף 3 שנים לפחות באופן רצוף, מבלי שיש לאף אחד מהם בן זוג אחר, הם בני זוג לצורך קבלת זכויות לפי חוק הירושה. בני זוג ייחשבו גם נשואים וגם מי שחיים חיי משפחה, לרבות בני זוג מאותו מין,  כאשר הבסיס הוא הכוונה לקיים חיי משפחה באופן קבוע. 

השפעה בלתי הוגנת – מלחמה ב"ציידי צוואות"
בהתאם למצב הקיים על מי שמבקש לטעון לקיומה של השפעה הוגנת על המוריש כדי שיערוך צוואה לטובתו, מצב שה מעביר נטל כבד על כתפי מי שטוען לקיומה. בתיקון לחוק מוצע לכלול חזקה, שבמקרים שאינם בני זוג, או קרבה משפחתית, אם יהיו קיימים יחסי אמון ותלות בין המצווה לזוכה, אז קיימת השפעה בלתי הוגנת, אלא אם הזוכה יוכיח אחרת 

ביטול פסילת הוראה בצוואה לטובת המשתתף בעריכתה
על פי התזכיר, עדים שירצו לסייע למצווה לערוך צוואה ויהיו גם נהנים בצוואה יוכלו גם לרשת. השתתפות בעריכת הצוואה לא תוביל לפסילה מיידית של ההוראה, אלא היא תוכל להיכלל במסגרת החזקה של השפעה בלתי הוגנת.

ילד מאומץ יוכל לרשת את הוריו הביולוגיים רק אם יצוו על כך בצוואה
בהתאם לחוק היום, האימוץ אינו מנתק את זכות הילד שאומץ, לרשת את הוריו הביולוגיים כמו את הוריו המאמצים. בתזכיר יבוטל הקשר של הילד המאומץ להוריו הביולוגיים, אם אלו ירצו להוריש לאותו ילד יהא עליהם לערוך צוואה.

שינוי מעגל ההורשה הראשון - אם אין ילדים או נכדים, בן הזוג יירש חלק מלא ולא יחד עם ההורים, ילדים ובני זוג יירשו באופן שוויוני
בהתאם לחוק היום, אם מת המוריש ולא השאיר אחריו ילדים או נכדים, מתחזק מעמד בן הזוג והוא יזכה במלוא הירושה, כל עוד אין צוואה הקובעת אחרת. ההורים לא ייחשבו חלק מהמעל הראשון של ההורשה, אם יהיו ילדים, תהיה חלוקה שוויונית בינם ולבין בין הזוג. 

כלות וחתנים – מעגל נוסף במעגלי ההורשה
עוד נקבע כי בהעדר צוואה ובהעדר יורשים, לפני שהירושה עוברת למדינה, יתווסף מעגל נוסף והוא כלות או חתנים של המוריש, מי שהיו בני זוג של ילדו של המוריש במועד פטירתו. 

תיקונים פרוצדוראליים – צמצום המקרים למעורבות בתי המשפט
הצעת החוק מבקשת גם לערוך תיקונים שיקלו על תהליך הוצאת הצו, על ידי צמצום קשת המקרים בהם לפי החוק חובה על הרשם לענייני ירושה (שאליו מוגשת הבקשה לצו)  להעביר את העניין להחלטת בית המשפט לענייני משפחה ובכך נאלץ הציבור לשאת בעלויות ניכרות יותר ולהתעכב בהוצאת הצו. הרשמים לענייני ירושה יוכלו לתת צווי ירושה בחלק מהמקרים, אם לא הוגשה התנגדות למתן הצו.

לקריאת תזכיר החוק

למידע נוסף ולתאום פגישת ייעוץ  04-8584840 או דרך office@mwt-law.co.il . ניתן גם להשאיר הודעה - צור קשר