נכנס לכלא ואשתו קיבלה צו גירוש מישראל
"בעלך במאסר ולכן לא הוכחתם קיומו של משק בית משותף...עליך לעזוב את ישראל תוך 14 ימים"
זאת תשובה שקיבלה א' כאשר הגישה בקשה להאריך אשרה במסגרת הליך מדורג, עד שבעלה ישתחרר ממאסר בעוד מספר חודשים.
מה עושים במצב כזה? א' הגישה ערר פנימי, אבל גם הערר הזה נדחה.
כאשר נדחה ערר פנימי האפשרות היחידה היא לפנות לבית דין לעררים וכך נעשה.
א' ובעלה, החליטו שלא לוותר, הרי הם זוג נשוי שחי בישראל יחד עם הילד שלהם בן השנתיים וחצי - מדוע הם נדרשים להיפרד?
לא חל ניתוק ביחסים שלהם בעקבות המאסר והם מקיימים משק בית משותף עם כל הקושי שבדבר.
א' ובעלה טענו שההחלטה של רשות האוכלוסין היא קיצונית ביותר ובעלת השלכות כבדות עליהם ועל בנם הקטין שטובתו כלל לא נלקחה בחשבון.
הם טענו שמדובר בתקופת מאסר קצובה ולא ארוכה שלא מנתקת את הזוגיות שלהם.
חשוב להבין, כאשר מוגשת בקשה לקבלת מעמד בעקבות נישואין לאזרח ישראלי, בני הזוג נדרשים להוכיח במשך מספר שנים את קיומו של משק בית משותף ומרכז חיים בישראל.
במידה ונסיבות החיים משתנות, חשוב להוכיח למשרד הפנים כי הבסיס עדיין נותר כפי שהיה, על מנת למנוע מצבים קשים כמו זה.
נכון לכתיבת שורות אלה הערר הוגש וטרם ניתנה בו החלטה.
אנו תקווה שבית הדין לעררים לא יתן תוקף לשיפוטיות וביקורתיות שאין מקומן בתוך החלטות הרשות ושהמשפחה הזאת תוכל להשתקם ולחזור למסלול החיים.
בכל שאלה - צרו קשר
