מעת לעת אנו שומעים על מקרים קורעי לב, המגיעים לפתחו של בית המשפט או זוכים להתעניינות ציבורית מיוחדת. קשה לשמוע על מקרים בהם ילדים נקרעים מסביבתם הטבעית, ממשפחתם, מחבריהם, ממה שהיה מוכר להם מאז שנולדו. ילדים שנאלצים להתמודד עם החלטה של הרשויות להרחיק את ההורה שלהם למדינה אחרת. במקרים מסוימים הילד אפילו אינו דובר את שפת המקום והקשר היחיד שלו לאותה מדינה הוא מוצאו של ההורה.
הוראות החוק המאפשרות קבלת אזרחות ישראלית הן מצומצמות וברורות והעובדה כי נולד לאדם ילד בעל אזרחות ישראלית, אינה חלק מהוראות אלה. מדינת ישראל מאפשרת קבלת אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח ישראלי בתנאים מסוימים.בן הזוג ידרש להגיש בקשה לקבלת מעמד, לצרף תעודות ומסמכים והבקשה תבחן משנה לשנה עד אשר בתום ההליך יכול בן הזוג הזר לבקש מעמד קבוע בישראל, אזרחות או תושבות קבע אם יעמוד בתנאי החוק.לא בכדי מכונה ההליך לקבלת מעמד בעקבות קשר זוגי "הליך מדורג". תחילה יקבל בן הזוג הזר אשרת שהיה ועבודה מסוג ב/1 ולאחר מכן אשרה משופרת מסוג א/5. כל שנה נדרש הזוג להוכיח את הקשר הזוגי ואת קיומו של מרכז חיים בישראל ובהתאם יקבל הזר את האשרה על פי הנוהל הרלוונטי.
בני הזוג מחויבים להודיע לרשות האוכלוסין על כל שינוי בנסיבות. כאשר פוקע הקשר הזוגי בין בני הזוג, פוקעת זכותו של הזר לשהות בישראל. מקרים אלו יכולים להתרחש בשל פרידה, גירושין או חס וחלילה פטירה.בני הזוג יזומנו בנפרד ללשכה הרלוונטית, יעברו תשאול וימסרו פרטים. אם יעלה רושם כי הקשר הופסק או לא קיים יותר כמו במקרה של פטירה, יימסר מכתב לבן הזוג הזר על חובתו לצאת מישראל. בן הזוג הזר יכול להגיש על ההחלטה ערר פנימי ולאחר מכן גם להגיש ערר לבית הדין לעררים.במקרים בהם הקשר הזוגי לא מתקיים יותר, מכל סיבה שהיא, ומעורבים ילדים משותפים ישראליים המקרה הופך למורכב יותר. במרבית המקרים, אם ההורה הזר הוא זה שמגדל את הילד, יאלץ הילד לעזוב עם ההורה. עצם העובדה כי הילד בעל אזרחות ישראלית אינה מקנה להורה שלו מעמד בישראל לפי החוק והדבר קשה במיוחד, כאשר אנו עדים למקרים בהם הילדים אינם תינוקות והתערו בחברה הישראלית.
במקרים בהם קיימות נסיבות חריגות, וברור כי עזיבת הילד עם ההורה הזר את ישראל תגרום לילד נזק של ממש, ניתן להגיש בקשה מיוחדת ולבקש כי ההורה הזר יישאר בישראל.ניתן להגיש בקשה הומניטרית שבמסגרתה יבחנו הרשויות האם הנסיבות נחשבות לחריגות ומצדיקות סטיה מהכלל הברור של עזיבה מישראל. המקרה ידון על ידי "וועדה בינמשרדית לעניינים הומניטריים" המונה נציגים מכמה משרדים אשר יעבירו המלצה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.שיקולי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל אינם מתחשבים במשך השהייה של הזר בישראל או בתקופה בה גדל בישראל הילד. שיקולי ההגירה, שהם ציבוריים במהותם, בוחנים בין השאר את זיקת ההורה למדינת המוצא שלו ונותנים לכך עדיפות, למעט, במקרים מיוחדים וחריגים בהם יש מקום לחרוג מהכלל, כמו למשל במקרים בהם עקרון טובת הילד יחייב הגעה למסקנה אחרת.
מדובר בטעמים הקשורים בילד עצמו ולא בהורה הזר. לדוגמה, בהתאם לפסיקה כאשר הילד מקיים קשר ממשי עם שני הוריו, הרחקת ההורה הזר תקרע את הילד מאחד מהוריו, תוך פגיעה בתא המשפחתי של הילד ומקרה זה ראוי להגנה על ידי מתן אפשרות להורה הזר להישאר בישראל. בדומה, אם ההורה הישראלי מקיים קשר הורות עם הקטין, הרחקתו הקטין מישראל תקרע אותו מאחד מהוריו ועומדת בניגוד לטובתו.דוגמה נוספת היא כאשר הילד חולה במחלה קשה שהטיפול בה לא ניתן במדינת האזרחות הזרה של ההורה, או אם יש נסיבות מיוחדות שמתקיימות בשל פטירת ההורה הישראלי.
למרות הסיטואציה הקשה בה נמצאת המשפחה, חשוב לזכור שחובת הוכחת הנסיבות החריגות חלה על מגיש הבקשה ולא על רשות האוכלוסין או על הוועדה. כך, בתי המשפט יתייחסו לכל טענה של חוסר במסמכים או ראיות היה והעניין יגיע לבירור משפטי בעתיד.אין לצפות מהרשויות כי הן יפעלו להשגת המסמכים הנדרשים לבסס את טענות הבקשה. חשוב שמגיש הבקשה יערוך אותה באופן מנומק ומפורט ושכל המסמכים שניתן להגיש לשם תמיכה בטענות יצורפו.מומלץ גם לפנות לגורמי מקצוע לשם קבלת חוות דעת מתאימות. לדוגמה, אם טוענים כי הרחקה מישראל עלולה לגרום לילד נזק או שמדובר בטענות מתחומי הרפואה, יש להצטייד בחוות דעת מתאימה.חשוב לדעת כי סמכות בית המשפט לבחון את החלטות הוועדה ומנכ"ל רשות האוכלוסין מוגבלת והתערבותו תעשה רק במקרים חריגים. כמו כן יש להבין כי שיקול דעת הוועדה הוא רחב.
מטבע הדברים התערבות כזאת מתרחשת במקרים חריגים ולכן רצוי להתייעץ היטב עוד בשלב הראשון של הפניה לוועדה, ולאתר עמותות או אנשי מקצוע המתמחים בתחום על מנת שינחו בדרך הנכונה להצגת התמונה הרלוונטית שיכולה להצדיק היענות לבקשה.
ליצירת קשר עם המשרד - לחץ כאן